כוחן של מילים

צילום מטבחים. זה מה שבא  לנו לעשות עכשיו. הבטחנו שנספר אז הנה, זה בדיוק הזמן. 

אז מה עומד מאחורי הרעיון?  טלי ואני מצויידות במצלמה דיגיטלית מגיעות לכל מי שהסכימה לחשוף את המטבח שלה, ומצלמות. צילומי סטילס, ללא סטיילינג, ללא בקשות מיוחדות.

למה דווקא את המטבח? כל אחד יקח את זה לאן שהוא רוצה. זה בדיוק הרעיון, בלי חוקים!!

תוך כדי המיפגש יושבים לדבר. משתפים בסיפורים, מגלים דברים חדשים , משותפים, מרתקים. בקיצור, מכירים.

כל אחת מהמשתתפות תוזכר כאן באופן אחר. אנחנו נביא בפניכם את החוויה מהמקום שלנו, מה אנחנו לקחנו מהמפגש ונשתף אתכם פה בבלוג.

זהו השלב הראשון. מבטיחות שדברים מאד נחמדים שלא הכרתם ייצאו תחת ידינו. כרגע זה מתבשל אצלינו על אש קטנה.

אז תכירו, עדית וטלי "סבתא מרים - איסוף ומכירות פריטי וינטאג'" בפרוייקט צילום מטבחים -  "המטבח שלי".

מטבח # 1 - המטבח של אורלי

את אורלי אני פגשתי. לטלי היה באותו יום עניין חשוב אחר והחלטנו לא לדחות. אורלי שלחה לי סמס שנייה לפני שהגעתי: "יוצאת למכולת, אנא הכנסנה למטבח" חייכתי לעצמי - אנחנו לא מכירות, מעולם לא נפגשנו. ידעתי שהבקר שלי הולך להיות מיוחד. אורלי הגיעה עם השקיות מהמכולת ונכנסנו יחד פנימה. ישר למטבח. המטבח של אורלי גדול ומואר, חלונות ענקיים ישר לחצר המהממת שלה. שולחן עץ גדול במרכז החדר,  ומשני צדדיו  ספסלים תואמים עם כריות אדומות.

על השולחן מגש אמאייל עגול ועליו פירות ובסמוך סירי אמאייל לבנים מושלמים. "הכנת את זה במיוחד בשבילנו לצילומים"? "לא", ענתה, "זה תמיד פה".

על השיש הענק מונחים ארגזי עץ ובהם ספלים וכוסות זכוכית ובנוסף, סלי נצרים גדולים שם כל כפות ההגשה הגדולות, המצקת והסכינים. הכל פתוח ומוצג לראווה. אורלי סיפרה שככה זה אצלה בבית. הכל פתוח. לא אוהבת דלתות. מה שרואים זה מה שיש. מקסים!!

במטבח של אורלי ארון גדול, עם דלתות זכוכית ובתוכו בובות. המון בובות מכל הסוגים, המינים והגדלים. אפשר לשבת מול הארון הרבה מאד זמן ולהביט בהן, בבובות היפות. מבד, מעץ, מחרסינה....וביניהן על המדפים ספלים יפים ומיוחדים, קעריות, צלחות קטנות. תענוג וחגיגה לעיניים.

אורלי התחילה להכין מרק ירקות. אני התחלתי לצלם וככה התחלנו לדבר.

אורלי גינוסר, אמנית רב תחומית. לדבריה, כל פעם עוסקת במה שאוהבת. נשמע כיפ גדול. לאורלי משקפיים עגולים וחיוך מתוק. לבושה כל כך יפה ומיוחד, מיד מבחינים שיש לה נגיעה לתחום. היא אוהבת בגדים. רואים! 

תוך כדי חיתוך הירקות למרק סיפרה על האהבה שלה לנסיעות בעולם. כשנוסעים לבד מכירים אנשים. נשמעת חוויה לא רגילה. זוכים לשמוע על תרבויות שונות, מנהגים, צורת חיים ועוד. מרתק. סיפרה שאוהבת לטייל בחורף. הנה, מצאתי עוד מישהי שאוהבת חורף כמוני. שתינו חייכנו.

אורלי הכינה לנו קנקן תה, ואז שלפה עוגיות. "אלה עוגיות של סבתא מרים" אה.......איזה יופי. גם פה יש סבתא מרים. עוגיות עבודת יד טעימות. הרגשתי ממש נח ואפילו התרגשתי קצת.

שהירקות כולם היו בסיר על הגז, אורלי התיישבה. גם אני. היה לי מעניין יותר לשבת ולהקשיב לה.

דיברנו על בית ילדותה. היכן גדלה, מה היה בבית, מה אהבה. וכשהתעמקנו קצת הבנו שכולנו בעצם נושאים איתנו לאורך השנים סוג של מטען. קטן, גדול, חיובי, ואצל חלק אפילו שלילי. איך כל אחד לוקח מבית ילדותו זיכרונות, אותם הוא נושא למשפחתו, לשלב הבא שלו בחיים. 

ארונות המטבח צבועים בתכלת-אפרפר. ובתמונה משמאל - מדף ארוך מעל הדלת עליו צנצנות זכוכית 

הגענו לוינטאג' - איך לא? ואז סיפרה לי על החתונה שהפיקה לפני זמן מה לבן שלה. חתונת וינטאג'. וואוו, איזה כישרון. הכל הכל עשתה לבדה, רעיונות יצירתיים למכביר וביצוע מושלם. בכל מקום היו פזורים זרי פרחים, ובכל מקום זר שונה (!), בספלי פורצלן, בכלי אמאייל, בבקבוקי זכוכית. חבל הכביסה שימש מתלה לכל הבגדים הלבנים מהארון, ותמונות שחור לבן שנמצאו במחסן נתלו ביניהם. המוני כלי אמייל פוזרו בחצר, פריטים מהבית הוצאו החוצה - שולחן הכתיבה של בנה (החתן) מימי בית הספר, שידות, ארוניות זכוכית שימשו מקום תצוגה לכלים היפים, מכונות תפירה הוצבו.....ווואוווו, מתארים לעצמכם ? אישה מרתקת וכשרונית.

מבט החוצה לחצר

סלים ובובות

ארגזי עץ על השיש

ארון הזכוכית עם אוסף הבובות והכלים

זהו, הגיע הזמן להיפרד. ביקשתי חיבוק ויצאתי.

בצהריים נפגשתי עם טלי וסיפרתי לה הכל על המפגש הזה ועל הבא אחריו, אותו נחשוף בפוסט הבא. ממש בקרוב.

וככה שנייה לפני ששנת 2013 מסתיימת לה, הזדמנות לומר תודה לכל המחבבים והעוקבים, לכל אלה שמגיעים ותומכים, שמפרגנים, מגיבים ומניעים.

תודה לאורלי גינוסר, היה לי ממש כיפ להכיר אותך. תודה שפנית אלינו. מאחלות לך בריאות והמשך יצירה והגשמה.

תודה למיה לנדאו, הפוסט הזה נקרא "כוחן של מילים" בזכות משפט אחד שלך שגרם לי לתזוזות בקופסא, להתרגשות ולפרויקט הזה לקרום עור וגידים ולצאת לדרך, ולעוד רעיונות אחרים להעלות. 

וכדי שיהיה לכם משהו לסמן ביומן "לשנה הבאה" - רישמו לפניכם 17-18/1/14  שישי-שבת נערוך מכירה אצלינו בסטודיו. פרטים כמובן ממש בקרוב בדף הפייסבוק.

להתראות
טלי ועדית

הכרות לקראת החורף

אנחנו שתיים, טלי ועדית. החברות הכי טובות. הופעה ראשונה שלנו כצוות הייתה בכיתה אלף, בי"ס משה הס בתל אביב, אצל המורה אסתר, אז הפכנו לכוכבות ההצגה - צילי וגילי.

מאז אנחנו חברות. הקשר שלנו נמשך לאורך כל תקופת הלימודים עד התיכון, תקופת הצבא, חתונות, לידות....ואיכשהו נפגשנו שוב כשטלי עברה להתגורר במקרה (או שבעצם מסתבר שממש לא במקרה) עם משפחתה ביהוד. הפכנו שכנות ומאז לא נפרדנו. את העסק "סבתא מרים - איסוף ומכירת פריטי וינטאג'" הקמתי אני, עדית, יחד עם בת דודתי אבל טלי תמיד היתה שם לצידי. כשצריך היה לנסוע לסחוב רהיטים וארגזים היא תמיד הצטרפה לכל הרפתקאה שכזאת וכמובן עזרה. כשהשותפות שלי עם בת דודתי הסתיימה, הפכנו שתינו באופן טבעי לבעלות העסק.  סבתא מרים היתה סבתא שלי, וטלי המקסימה החליטה שלא משנים את השם והיא מצטרפת. והיא הצטרפה בכל הכח אבל עם הבהרה ברורה - היא לא מתקרבת לפייסבוק !! לא אוהבת, לא מבינה, לא מעניין אותה. מה שכן היא עושה באהבה זה טבלאות. אז טלי עורכת טבלאות עם מספרים וסימונים (מאד ריאלית) וחוצמזה - את כל השאר אנחנו (הכי) אוהבות לעשות יחד. צוות מנצח !! זוכרים? צילי וגילי !!
אנחנו מאמינות שלכל בית יש סיפור ולכן אוספות את הפריטים הכי יפים ומיוחדים עבורכם  בתשומת לב ומקפידות להביא לכם אוצרות כל פעם מחדש.
אז הבנתם את החלוקה? את הבלוגים אכתוב אני, עדית, טלי תקבל את זכות הראשונים לקרוא ולאחר האישור נפרסם.

עכשיו, אחרי ההכרות וההבהרות, אפשר להתפנות לחלק השני של הכותרת - חורף - איך אני אוהבת חורף !!!! יש משהו באפרוריות, בקור, ברוח....אוהבת רוח, כזאת שמעיפה את השיער, שמקררת את הפנים ולעיתים גורמת לעיניים להצטמצם מרוב שהיא חזקה. ולכבוד פרסום הבלוג הראשון החל גם הגשם - איזה כיפ !! ריח של חורף באוויר, החושך הזה שיורד כבר בשעות אחר הצהריים המוקדמות, הקרירות....הסוודר, הצעיף שחיכינו כבר לחנוך. תענוג.

ואיך זה החורף מתקשר לוינטאג'? אותי זה זורק לתמונות שחור לבן, למטריות הענק השחורות, לכובעי הצמר הצבעוניים והמצחיקים, לילדים עם המגפיים שקופצים בשלוליות ובבוץ, ונשים הלבושות בשמלות ובמעילים ארוכים, מטופפות להן על עקבים דקים וגבוהים כשמטפחת קשורה סביב צווארן.

ובחורף......מה הכי אוהבים לעשות בבית? לאכול לא? אז החגיגה היא בעיקר סביב המטבח. נינוחות של בית! סירים עם תבשילים, סיר מרק שנמזג לצלחות עמוקות, שלל שקדי מרק וכף ענקית. אמא שלי סיפרה לי שכשהיו ילדים  והאכילו אותם במרק, סבא היה אומר להם שיאכלו רק חצי מרק (-:

בחורף הקרוב נביא לפניכם מספר הפתעות. כרגע נמצאות בתחילתו של פרוייקט חדש שאנחנו עובדות עליו. לא נחשוף בפניכם עכשיו את כל הפרטים, רק נספר ונרמוז שזה יהיה סביב המטבח. בדף העיסקי שלנו בפייסבוק פנינו לכל מי שמעוניין לחשוף בפנינו את המטבח הפרטי שלו ולאפשר לנו לצלם בו, שיצור איתנו  קשר ואנחנו נעדכן אותו בפרטים.
למי שיעקוב אחרינו פה בבלוג, כמובן יהיו עידכונים בהמשך. צפו להפתעות !!!

     


מכיוון שזה הבלוג הראשון שלנו יחד, נשמח מאד לשמוע תגובות.

אז שיהיה לכולנו חורף חם ונעים,
תתלבשו טוב,
תעקבו אחרינו בפייסבוק
ותשתפו במה שרק תרצו.

להתראות
טלי ועדית